אוסטיאופורוזיס

אנחנו מוצפים במידע על יתרונם לכאורה של מוצרי חלב למניעת אוסטיאופורוזיס – מחלה שגורמת לחולשת העצמות. למרות זאת, תפוצת המחלה גבוהה באופן מובהק דווקא באוכלוסיות שצורכות יותר מוצרי חלב. חלבון מן החי מגביר את החומציות בגוף, ותגובת הגוף לאיזון החומציות כרוכה בהפרשת סידן. למעשה, מחקרים סמכותיים מראים שגם צריכת סידן מוגברת, מגדילה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס. חלב פרה עשיר הן בחלבון והן בסידן, ולכן הוא מזיק במיוחד. חוקרים קובעים, שהמאבק היעיל ביותר במחלה משלב פעילות גופנית סדירה, תזונה מלאה מן הצומח והמעטה בצריכת מלח.

מאמר זה מציג את הקורלציה בין צריכת מוצרי חלב לבין אוסטיאופורוזיס.

ירקות ירוקים, קטניות, טופו, שומשום ואף תפוזים, מכילים כמויות גדולות של סידן זמין ובניגוד למוצרי חלב, אינם מזרזים את הפרשת הסידן מהגוף.

שיעור ספיגת הסידן של ירקות ירוקים רבים הוא 50%, בעוד ששיעור ספיגת הסידן מחלב הוא 32% בלבד. בנוסף, בניגוד לחלבון מן החי המעודד את הפרשת הסידן בשתן, חלבון צמחי משפר את ספיגת הסידן ומונע את “בריחתו”. כל הירקות הירוקים מכילים כמויות גדולות של סידן.

Dr. Greger’s Medical Nutrition Blog

Physicians Committee for Responsible Medicine

The American Journal of Clinical Nutrition

העמוד הבא: טבעונות והתנהגות