רטבים לסלט

בכל סניף בודהה בורגרס גדול הסלטיה היתה חלק חשוב, כי כמובן בעצם זה היה החלק הבריא, וחלק מהלקוחות (וגם אני אישי) בעיקר אכלנו מהסלטיה. לכן היה כמובן חשוב לייצר רטבים טובים, ולהלן הרטבים היותר אהובים לאורך השנים.

באופן טבעי, איפה שהרוטב מתבסס על מיונז, אז הרוטב יהיה יותר רווי (שומני) ולכן גם יותר טעים, לעומת רטבים כמו רוטב הגזר-ג’נג’ר, רוטב הסלק ורוטב המנגו לימון, שמכילים כמויות גדולות של ירק ופרי ופחות שומן.

מיונז כמובן תוכלו דרך בלנדר (גם בלנדר מוט) לייצר בבית, חלב סויה ללא סוכר הוא חומר הגלם שאתם צריכים, וחלב הסויה המשתלמת של The Bridge היא טובה מאוד לצורך זה (כמובן גם של האחרים, רק שהמותגים האחרים יותר יקרים).

רטבי הסלט שהם אמולסיה (בין שמן למים) ונוטים להפריד את החלקים הקשים שלהם (כמו חלקיקי הגזר) מהחלק המימי שלהם, ניתן להשאיר מאוחדים דרך הוספה קטנה של גואר גאם, שניתן להזמין ברשת (מדובר על קטניה דרום אמריקאית), וגם ניתן להשיג בארץ בחנויות שמתמחים בבישול.

בגלל תכולת השומן הגבוה של הרטבים הם מחזיקים בקירור די הרבה זמן (לעיתים מעל שבועיים). לא ניתן להקפיאם.

ואלה מיטב הרטבים לאורך השנים:

רוטב חרדל סילאן

רוטב טרטר

רוטב שום טחינה

רוטב מנגו לימון

רוטב מיסו

רוטב גזר ג’ינג’ר

רוטב סלק

רוטב סאטה

המתכון הבא: רוטב חרדל סילאן